אמין בן גלינה ורגים נולד באזרבייג'ן, בעיר הנמל סומגאיט שלחוף הים הכספי. הוא נפל בעת מילוי תפקידו, כשנלחם והגן בחירוף נפש על חייהם של משתתפי מסיבת נובה, ביער רעים.
ביום השישי באוקטובר 2023 נסע רפ"ק אמין אחונדוב מאופקים, לעבוד במשמרת לילה, כקצין בכיר במסיבת "נובה" ביער רעים. הוא הוקפץ לשם ברגע האחרון. בבוקר שבת, לאחר שהתחילו האזעקות, הורה מפקד האירוע להפסיק את המסיבה. אלפי המבלים התבקשו להתפזר. בשעה 7:15 הגיעו פצועים ראשונים לאזור המסיבה, והשוטרים התחלקו לצוותים כדי לסרוק את האזור. אמין וקצינים בודדים שנשארו במקום לקחו פיקוד. אמין הספיק לשוחח עם אשתו ליבי, לאחר שנודע שיש חדירת מחבלים לאופקים. הוא ביקש ממנה לשמור על הילדים ולהישאר בבית. אחרי השעה שמונה בבוקר הוא לא היה זמין.
כשהגיעו המחבלים הראשונים לשטח המסיבה, התברר שהם חמושים ברובי קלצ'ניקוב, במקלעים, ברימוני יד, במטולי אר פי ג'י ובמטעני חבלה. אמין היה מהראשונים לחתור למגע עימם. הוא הבין שהמשימה שלו ושל יתר השוטרים היא משימת בלימה, ושעליו לחתור למגע ולחצוץ בין המחבלים לבין אלפי המבלים, כדי לאפשר להם להימלט. אמין ומספר שוטרים נוספים התקדמו לכיוון המחבלים וניהלו מולם קרב יריות. פעולתם עיכבה את המחבלים בדרכם לעבר אלפי המבלים, שעדיין הצטופפו במקום.בקרב, שנערך בכניסה לחניון רעים, נהרגו שמונה שוטרים, ביניהם רפ"ק אחונדוב. בסך הכל נהרגו ב"נובה" 15 שוטרות ושוטרים. בזכות הלחימה של שוטרים אלו, ניצלו רבים ממשתתפי מסיבת ה"נובה".
אמין היה בילדותו ילד שובב ואנרגטי, שאהב לטפס על עצים, לשחק עם חברים ולחפש חוויות. הוא היה קשור לאחותו היחידה סבינה, שהייתה קרובה אליו בגיל. סבינה שמרה והשגיחה עליו, ומדי פעם גם הצטרפה להרפתקאות שיזם. אמין גדל ולמד בעיר הולדתו עד גיל 15. בשנת 2002 הוא עלה לישראל ביחד עם אחותו, במסגרת תוכנית "נעל"ה" (נוער עולה ללא הורים) של משרד החינוך. אמין נקלט בקיבוץ שפיים ולמד בבית החינוך המשותף "חוף השרון" במגמת מכניקה ורובוטיקה. הוא הילך קסם על כל סובביו ונמצא במרכז העניינים. הוא היה נער גבוה, ספורטיבי, עם שיער מחומצן, חברותי וכריזמטי, וחבר טוב שידע להקשיב ותמיד עזר בשעת הצורך.
אמין ניחן בכישורים רבים וברמה אינטלקטואלית גבוהה, אבל הלימודים לא ניצבו בראש סדר העדיפויות שלו. הוא השקיע את מרבית זמנו בהאזנה למוזיקה, בארגון מסיבות בהן שימש כדי-ג'יי ובספורט אתגרי. הוא אהב לרכב על אופניים, אהב מאוד מכוניות, קרא מגזינים מקצועיים בתחום וחלם להוציא רישיון על אופנוע. כל חייו אמין הקפיד על אורח חיים בריא ושמר על כושר גופני, התאמן באופן סדיר והרבה בפעילות ספורטיבית.
בתום הלימודים הוא התגייס לצה"ל כחייל בודד ושירת כלוחם במערך הנ"מ (לימים מערך ההגנה האווירית). הוא לחם במלחמת לבנון השנייה ויצא לקורס קצינים. בתום ההכשרה אמין התמחה בטיל כתף מדגם "סטינגר" ומילא מגוון תפקידים במערך ההגנה האווירית. בצבא אמין התקדם עד לתפקיד מפקד פלוגה. הוא אהב את עבודת השטח, את האימונים ואת הפעילות המבצעית, ושרת עשר שנים בחיל האוויר. לאחר השחרור הוא המשיך לשרת בצה"ל כקצין במילואים. היה לאמין חשוב להמשיך לשרת בתפקיד ערכי ובעל משמעות, ולכן החליט להתגייס למשטרה. לא היה פשוט להתחיל קריירה חדשה, ולמעשה להתחיל הכל מהתחלה, אך בזכות עבודה קשה, נחישות ומקצועיות, אמין קודם לתפקיד ראש קבוצת סיור בתחנות עיירות, ערוער ותל שבע. בשנת 2019 אמין יצא לקורס קציני משטרה. הוא סיים את הקורס בהצלחה והוצב בתחנת אשקלון. במהלך שנת 2020 , הוא התקדם לתפקיד מפקד צוות ביחידת "יואב" במחוז דרום, יחידה מיוחדת האמונה על אכיפת דיני מקרקעין, הפרות סדר ומאבק בפשיעה.
בתפקיד החדש אמין מצא מענה מדויק לאופיו ולכישוריו: מפקד קשוח שיזם פעילות מבצעית ללא הרף, ובמקביל מפקד קשוב ונוכח, שהפגין רגישות לצרכים המשפחתיים של פקודיו. במסגרת תפקידו, אמין הוביל צוות לוחמים תוך התמודדות עם אתגרי שטח מורכבים. גם בשעות המנוחה הקצרות בבית, אמין שמר על דריכות מרבית, וכאשר קיבל דיווח על אירוע משמעותי בגזרת הפעילות, הוא עזב הכול והצטרף לצוות שלו. צוות "יואב" הפך למשפחתו השנייה של אמין ופקודיו אהבו אותו והעריכו אותו. במקביל להתקדמותו המקצועית, אמין השקיע גם בלימודים מתקדמים, וניהל חיי משפחה למופת. הוא השלים לימודי הנדסת אלקטרוניקה, למד לתואר ראשון בקרימינולוגיה במכללת אשקלון ולתואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת בן גוריון. באוקטובר 2023 אמין תכנן להתחיל תואר שני נוסף, ברפואת חירום.
את רעייתו ליבי, שעלתה ארצה במסגרת "נעל"ה", הכיר בשפיים. בסוף כיתה י"א הם החלו לצאת, ובמהרה הפכו לזוג בלתי נפרד. הקשר ביניהם התחיל כאהבת נעורים, והפך לאהבת חיים. בשנת 2012, אחרי שמונה שנות זוגיות, הם נישאו והקימו את ביתם בבאר שבע. בנם דניאל נולד ביולי 2016 והבת רומי הצטרפה ביוני 2018. משפחתו עמדה בראש מעייניו והוא היה אבא נוכח ופעיל, שדגל בהורות שוויונית ותרם את חלקו למטלות הבית השוטפות. הוא שידר רוגע וביטחון, ולמרות עומס החיים והעבודה התובענית לא התפשר על זמן איכות עם הילדים והקדיש להם כל רגע פנוי: התגלגל והשתובב איתם בחצר ובבית, רקד איתם, טייל איתם באופניים וישב לצידם בשעת הכנת שיעורי הבית. המוזיקה שכל כך אהב ליוותה כל פעילות משפחתית, ולקראת יציאה לנסיעות ארוכות הוא הכין פלייליסטים. לאמין היה חשוב להנחיל לילדיו את אהבת הארץ דרך טיולים והיכרות עם היופי של המדינה, והם טיילו הרבה וכשהתאפשר, גם נסעו לנופשים משפחתיים בחו"ל. בשנת 2021 עברה המשפחה להתגורר באופקים, שם בנו בית במסגרת פרויקט שיכון של המשטרה. אמין וליבי גדלו והתבגרו ביחד, ובנו זוגיות יציבה. הם היו משפחה מאושרת עם הרבה חלומות לעתיד, שנגדעו באכזריות בבוקר שמחת תורה.
רב פקד אמין אחונדוב נפל בקרב בכניסה לחניון ביער רעים ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023) בן 36 בנופלו. אמין הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בבאר שבע. הניח אחריו אישה, בן ובת, הורים ואחות. פקודיו כתבו לזכרו כי היה "המפקד הכי טוב בעולם", "שמו העיד על טיבו," "חבר טוב ונאמן, מפקד הגון ותומך, אדם ישר ומקצוען." וכי זכות גדולה הייתה לשרת איתו. משפחתו וחבריו בחרו לתאר את אמין במשפט: "קודם כול להיות בן אדם", שאפיין אותו בצורה הטובה ביותר. החיוך של אמין וחוש ההומור המיוחד שלו, המדויק והאירוני, היו ממאפייניו הייחודיים והמובהקים.
יהי זכרו ברוך.
